1ולא איפשיטא בעי רב פפא החליד במיעוט סימנין מהו תיקו ולחומרא עבדינן דאיסורא הוא:2מתני' דף ל: התיז את הראש בבת אחת פסולה היה שוחט והתיז את הראש בבת אחת אם יש בסכין כמלא צואר כשרה היה שוחט והתיז שני ראשים כאחד אם יש בסכין כמלא צואר אחד כשרה בד"א בזמן שהוליך ולא הביא או שהביא ולא הוליך אבל אם הוליך והביא אפילו כל שהוא ואפי' באזמל כשר:3גמ' התיז את הראש בבת אחת וכו':4פירוש כגון שדקר את הצואר כמו שעושין בסייף או שהניח את הסכין על הצואר ודחקו למטה בתוך הצואר כמו שחותכין את הצנון פסולה שאין זה דרך השחיטה דבעינן הולכה והבאה בשחיטה וליכא:5היה שוחט והתיז את הראש וכו' אם יש בסכין מלא צואר אחד כשרה:6דף לא. אמר ר' זירא מלא צואר וחוץ לצואר ואסיקנא דבעינן כמלא צואר וחוץ לצואר כמלא צואר דהוו להו כשני צוארים וכן הילכתא:7בד"א בזמן שהוליך ולא הביא וכו'. אמר רב מנשה ובאזמל שאין לו קרנים ואיכא מ"ד ה"מ בעוף שצוארו דק אבל בהמה לא:8מתני' נפלה הסכין ושחטה אפילו שחט כדרכה פסולה שנא' דברים י״ב:ט״ו תזבח ואכלת בשר מה שאתה זובח אתה אוכל:9דף לב. נפלה הסכין והגביהה נפלו כליו והגביהם השחיז את הסכין ועף ובא חבירו ושחט אם שהה כדי שחיטה אחרת פסולה.10ר"ש אומר אם שהה כדי ביקור:11גמ' טעמא דף לא. דנפלה הא הפילה הוא כשרה ואע"ג דלא מיכוין הוא לשחיטה ואע"ג דתנינן חדא זימנא וכולן ששחטו ואחרים רואין אותן שחיטתן כשרה דאלמא לא בעינן כוונה לשחיטה איצטריך הכא לאשמעינן נפלה הסכין ושחטה דאי אשמעינן התם גבי חרש שוטה וקטן הוה אמינא התם הוא משום דקא מיכוין לחתיכה בעלמא אבל גבי נפלה דלא מיכוין לחתיכה בעלמא אימא לא צריכא ואי אשמעינן הכא הוה אמינא הכא הוא משום דקא אתי מכח בן דעת אבל התם דלא אתי מכח בן דעת אימא לא קמ"ל:12השחיז דף לב. את הסכין ועף ובא חבירו ושחט וכו':13מאי כדי שחיטה אחרת רב אמר כדי שחיטת בהמה לבהמה ועוף לעוף שמואל אמר אפילו בהמה לעוף וכן אמר רבי יוחנן אפילו בהמה לעוף ורב אמר כדי שחיטת בהמה אחרת בהמה לבהמה ועוף לעוף במערבא אמרי משמיה דר' יוסי ברבי חנינא אפילו כדי14שיגביהנה וירביצנה וישחוט דקה לדקה וגסה לגסה והלכתא כשמואל ורבי יוחנן דהוו להו תרי ואין דבריו של אחד במקום שנים אמר רבא השוחט בסכין רעה אפי' הוליך והביא כל היום כולו שחיטתו כשרה:15בעי רבא שהיות מהו שיצטרפו ותפשוט ליה מדידיה התם בדלא שהה בעי רב הונא בר נתן שהה במיעוט סימנין מהו תיקו וכל תיקו דאיסורא לחומרא:16מתני' שחט את הושט ופסק את הגרגרת שחט את הגרגרת ופסק את הושט או ששחט אחד מהן והמתין לה עד שמתה או שהחליד את הסכין תחת השני ופסקו רבי ישבב אומר נבלה ומטמאה במשא רבי עקיבא אומר טרפה כלל אמר רבי ישבב משום רבי יהושע כל שנפסלה בשחיטתה נבלה וכל ששחיטתה בראוי ודבר אחר גורם לה להפסל טרפה והודה לו ר' עקיבא:17גמ' דף לג. תניא הרוצה לאכול מבהמה קודם שתצא נפשה חותך כזית בשר מבית טביחתה ומולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה וממתין לה עד שתצא נפשה ואוכלו אחד עובד כוכבים ואחד ישראל מותרין בו:18מתני' השוחט בהמה חיה ועוף ולא יצא מהן דם כשרין ונאכלין בידים מסואבות לפי שלא הוכשרו בדם רבי שמעון אומר הוכשרו בשחיטה דף לז. השוחט המסוכנת רבן גמליאל אומר
